היטל השבחה – שימוש חורג מהיתר בניה
לאחרונה נדונה בבית משפט העליון השאלה האם חל תשלום היטל השבחה בגין שימוש חורג מהיתר, להבדיל משימוש חורג מתכנית בנין ערים. פסק הדין ניתן במסגרת בר”מ 2283/18 הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב נ’ נכסי יד חרוצים בע”מ .
הועדה המקומית השיתה על מספר נישומים בעיר תל אביב , תשלום היטל השבחה כאשר ניתן להם היתר לשימוש חורג מהיתר הבניה של הנכס אותו הם מחזיקים. באותם מקרים התב”ע (תכנית בנין ערים) אפשרה את השימוש החורג המבוקש. בית משפט עליון נדרש לשאלה האם מתן היתר לשימוש חורג מהיתר בניה מהווה “אירוע מס” המקים חבות לתשלום היטל השבחה מכח סע’ 1(א) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה.
סעיף 1(א)(1) לתוספת קובע כי “השבחה” היא “עליית שוויים של מקרקעין עקב אישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג”. לא היתה מחלוקת כי התרת שימוש חורג מתכנית מקימה חבות בהיטל השבחה. בית המשפט מזכיר כי תכלית החיוב בהיטל השבחה היא הגשמת עיקרון הצדק החלוקתי, במובן זה שמי שנהנה מפעולות התכנון שביצעה הרשות במימון ציבורי יחלוק את התעשרותו עם הקהילה שבקרבה הוא יושב.
הכספים אותה גובה הוועדה מיועדים למימון הליכי התכנון והפיתוח. בעל הנכס מתעשר כאשר התכנית השביחה את הנכס שלו וזאת לעומת מצב שבו מדובר בפעילות רישוי בלבד, מבלי לשנות את מערך הזכויות. הענקת היתר לשימוש חורג מתוכנית אינה משנה את המצב התכנוני ולכן אין הצדקה לחייב את בעל הנכס בהיטל השבחה. בדרך כלל מדובר בפעולה פשוטה שאינה מצריכה משאבים מיוחדים מהרשות.
לפרטים נוספים אתם מוזמנים לפנות למשרד עורכי דין דרור יצחקי:
03-5445590