תשלום ארנונה על מחסן

גובה חיוב ארנונה על מחסן שונה באופן מהותי מרשות לרשות. ככלל רשויות רבות מבקשות להטיב עם נישומים החזיקים מחסנים בתחומן ומעניקות הנחות לשימוש זה. הרציונל הוא, ששימוש למחסן מניב לעיתים קרובות הכנסה מועטה, להבדיל לדוגמא מחנות או משרד.

לעיתים שטחי המחסן גדולים ויש גם הגיון כלכלי למסות שטחים גדולים בתעריפים נמוכים. יחד עם זאת, ישנן רשויות שתשלומי ארנונה על מחסן זהים לחיובי ארנונה על עסק/חנות/משרד וכדומה. במקומות אלו הרשויות אינן רואות מקום לעודד שימוש זה של אחסנה. ישנן רשויות, כמו עיריית תל אביב לדוגמא, שהתעריף למחסן מופחת רק בתנאי שהמחסן עולה על גודל מסוים.

מהו מחסן?

מעבר לקביעת התעריף למחסן בצו הארנונה נשאלת השאלה מהו מחסן? שכן, לא כל שטח המשמש לאחסון של ציוד מוגדר כמחסן. בפסיקה נקבע הכלל ש”הטפל הולך אחר העיקר”. לכן אם מדובר במחסן שהוא נלווה לעסק כלשהו, הרי שיש לחייבו בתעריף של העסק. לדוגמא ארכיב במשרד לא יסווג כמחסן אלא כמשרד. מחסן המצוי בחלק האחורי של החנות גם הוא בדרך כלל לא יחויב בתעריף של מחסן. התשובה לשאלה מתי יראו שטח כלשהו כמחסן לצרכי ארנונה, תלויה בהוראות הספציפיות בצו הארנונה ומעובדות המקרה. באופן כללי אם המחסן צמוד ונלווה לעסק העיקרי והכניסה אליו היא דרך העסק העיקרי, יחויב השטח לפי הסיווג העיקרי. לעומת זאת כאשר מדובר במחסן מופרד, המשמש לאחסנה בלבד ולקוחות אינם מבקרים בו, יש לראותו לצרכי סיווג הארנונה כמחסן.

מאחר והפערים בין הסיווגים השונים הם מאוד משמעותיים יש לבחון היטב את האופן שבו יש “לתקוף” את חיוב הארנונה של נכס המשמש לאחסנה.

יש לכם שאלות בנושא? צלצלו אלינו:

03-5445590

משרד עו”ד דרור יצחקי, הינו משרד המתמחה בתחום המיסוי המוניציפאלי  

***הפרסום אינו מיועד לבעלי דירות מגורים ומחסנים פרטיים