ערעור על חיוב ארנונה – כיצד עושים את זה נכון

שלב הערעור על חיוב ארנונה מתחיל בהגשת השגה למנהל הארנונה ופירוט הליקויים בחיוב. בין אם מדובר בטעות בחישוב שטח הנכס, בין אם מדובר בטעות בסיווג השימוש הנעשה בנכס ובין מסיבות אחרות. ככול שההשגה נענתה בשלילה, הרי שהשלב הבא בערעור על חיוב הארנונה, הוא השלב של הגשת ערר לוועדת הערר. וועדת הערר הינה טריבונל שיפוטי, בו יושבים נציגי ציבור, שתפקידו ליתן החלטות במחלוקות שבין הרשות לבין הנישום.

בהמשך ניתן להגיש ערעור מנהלי, לבית המשפט לעניינים מנהליים, על החלטת ועדת הערר.

למעט השלב הראשון של תהליך הגשת ערעור (שלב ההשגה) ביתר השלבים, נדרש ייצוג של עו”ד או של הנישום עצמו.

כמו כן קיימת אפשרות להגיש עתירה מנהלית במידה ומבקשים לתקוף החלטה של הרשות שאין ביחס אליה סמכות לדון בוועדת ערר. כמו לדוגמא טענה לאפליה, להתיישנות חוב הארנונה, לשיהוי בגבייתו ועוד.

מה נדרש לצורך הגשת הערער

לצורך הגשת הערעור יש לבחון היטב את שטח הנכס וסיווגו. את שטח הנכס ניתן למדוד באמצעות מודד מוסמך ועפ”י הקריטריונים הקבועים בצו הארנונה של אותה רשות. את הסיווג יש לבחון גם באמצעות בחינת הוראות צו הארנונה לגבי הסיווגים השונים. לכל רשות צו ארנונה שהוא פרי חקיקת עזר עירונית ובו נקבעים הסיווגים השונים והתעריפים לצידם.

ככול שמבקשים לקבל פטור מתשלום ארנונה בגין נכס ריק או בגין נכס לא ראוי לשימוש, הרי שיש לפנות ללא דיחוי ובזמן אמת, על מנת לאפשר לרשות לבחון את מצבו של הנכס. מעטים המקרים בהם בתי המשפט העניקו מתן פטור מתשלום ארנונה לנכס, בגין התקופה הקודמת למועד הפניה.

כמו שראינו נושא הערעור, הוא עניין משפטי וסבוך ורצוי להיוועץ עם גורם מקצועי לפני תחילת ההליך.

לקבלת ייעוץ בנושא ערעור על תשלום ארנונה לעסקים צלצלו:

03-5445590

***הפרסום אינו מיועד לבעלי דירות מגורים