הפחתת אגרות והיטלי פיתוח
לרשויות המקומיות למיניהן יש שני מקורות הכנסה עיקריים ועצמאיים: ארנונה והיטלי פיתוח.
הארנונה נועדה לצורך שירותים עירוניים ותחזוקה שוטפת של העיר ומתקניה ואילו היטלי הפיתוח נועדו לכיסוי עלויות פיתוח של העיר ותשתיותיה בהווה ובעתיד.
אגרות
אגרות הבנייה משולמות לוועדה המקומית לתכנון ובנייה בהתאם לפירוט אשר בבקשה שבהיתר הבנייה והן בסכום קצוב.
היטלי פיתוח
יש שני סוגים של היטלי פיתוח אשר עד לשנות ה-70 כונו “דמי השתתפות” ושולמו ע”י בעלי הנכס הגובל לפי חלקו היחסי של בעל הנכס בהוצאה בפועל. מאז שנות ה-70 שונו אלה ונקראו “היטלי פיתוח” לפי תחשיב ממוצע של כלל עלויות הפיתוח בהווה ובעתיד חלקי כלל השטחים, התוצאה היא מחיר למ”ר של ההיטל לסוגיו לאור ההוצאות הצפויות בהווה ובעתיד. התשלומים מצוינים בחוקי העזר הייחודים ויעודים נפרדים, כגון: סלילה ומדרכות, תיעול, ביוב, הנחת צינורות ושצ”פ.
התשלומים בגין היטלי פיתוח הם חד-פעמיים לכל תקופת קיום הנכס, אי אפשר לגבות היטלים על אותו השטח פעמיים. ישנם ארבעה מועדים אפשריים בהם הרשות המקומית יכולה לגבות היטלים: עם הגשת בקשה להיתר בנייה, במועד מכירת הנכס, בזמן ביצוע התשתית על ידי הרשות או בעקבות סקר ייזום של הרשות לבדיקת חובות עבר.
היטל יושת על בעלים או חוכר לדורות של נכס בשני מצבים בסיסיים: כאשר מונחת תשתית חדשה בשטח הגובל בנכס וכאשר מוגשת בקשה להיתר בניה, גם אם כבר יש תשתיות קיימות.
במצב כזה צריך לבדוק בעיקר, האם דרישות התשלום הם לפי חישובי השטחים והתעריפים שבחוקי העזר, האם הרשות המקומית היא זו שביצעה ו/או מימנה את ביצוע העבודות וכן האם לא שולמו כבר תשלומים קודמים בגין הפיתוח הספציפי.
נאסר בחוק על הרשות המקומית לגבות סכומים שהם מעבר להוצאותיה בפועל בפעולות הפיתוח הנדרשות, ולפיכך אם הרשות עשתה כן בהחלטותיה היוצרים חיובים מופרזים, הרי שהדבר אינו חוקי וניתן להגיש עתירה מינהלית על ההחלטה בגינה הושתו החיובים על הנישום או להגיש תובענה על התשלום העודף והלא חוקי – הצהרתי או השבה. בדיקה וטיפול מקצועי בנושא זה יכולה לחסוך לכם כסף רב בחיובים בגין היטלי פיתוח למיניהם ואגרות בניה.