בקשה לסיווג כבית תוכנה

המחוקק ביקש להטיב עם בתי תוכנה וחברות הייטק ולעודד את פעילותן ולכן קבע בתקנות ההסדרים במשק המדינה כי בתי תוכנה נכללים תחת ההגדרה של תעשיה.

תעשיה מטבע הדברים, בהיותה פעילות יצרנית, זוכה לתעריפים נמוכים בצווי הארנונה של מרבית הרשויות בארץ. נקבעו אף על ידי המחוקק תעריפי מינימום ומכסימום לתעשייה (בתי תוכנה) שלא ניתן לעבור אותם.

אולם הגשת בקשה לקבלת סיווג כבית תוכנה אינה משימה קלה שכן הרשויות מעמידות תנאים וסייגים רבים, לפני שהן מקבלות את הבקשה.

על מנת לקבל תעריף מופחת של בית תוכנה, יש צורך להוכיח כי עיקר הפעילות הינה של ייצור ופיתוח תוכנה. זאת משני היבטים שהם הכמות והמהות. בענין הכמות נדרש להוכיח כי מרבית שטח הנכס משמש לייצור ופיתוח תוכנה. מבחינת המהות צריך להוכיח שהפעילות העסקית העיקרית הינה של ייצור ופיתוח תוכנה. מחלוקות רבות מגיעות לפתחו של בית המשפט, אשר נדרש להכריע האם הפעילות עונה ל- 2 הקריטריונים שצוינו לעיל.

איך זה עובד בפועל?

כך לדוגמא: בית המשפט קבע במקרה, שבו חברת בת נתנה שירותי פיתוח לחברת אם על בסיס של +cost (פרשת האניבוק) כי עסקינן בחברה של מתן שירותים ולא של ייצור. לדעתנו טעה בית המשפט, שכן המודל העסקי של החברה אינו צריך להוות פקטור בקביעה.

במקרה נוסף (פרשת איי פוינט) קבע בית המשפט, כי עסק שפועל בתחום פיתוח תוכנות בהתאמה אישית, אינו עסק יצרני ולא יזכה להטבה, כי עיקר הפעילות נוטה לכיוון מתן שירותים. בפרשה אחרת (חשבשבת) קבע בית המשפט, כי שדרוג תוכנה והוספת מודולים כמוה ככתיבת תוכנה מחדש.

במסגרת הבקשה לשינוי סיווג עסק, מבקשות הרשויות לקבל מסמכים רבים מבית העסק, על מנת לבחון את פעילותו ובכלל זה, פירוט התוכנות הקיימות והמפותחות, דוחות כספיים, רשימת עובדים הכשרתם ותפקידם, דוגמאות להסכמי התקשרות, אישורים שונים מגופים רשמיים ועוד.

לכן כאשר מוגשת בקשה לסיווג כבית תוכנה, יש להשקיע מחשבה רבה באופן שבו יש לתאר את הפעילות ואלו מסמכים לצרף להוכחת הטענות.

רוצים להתייעץ בנושא? צלצלו אלינו:

03-5445590

משרד עו”ד דרור יצחקי, הינו משרד ותיק המתמחה בתחום