ארנונה לעסק
מהיא ארנונה
כל עסק נדרש לשלם ארנונה. ארנונה היא מס מוניציפאלי שנועד למימון פעולות הרשות המקומית. חיוב הארנונה של עסקים גבוה פי כמה וכמה מחיוב הארנונה של מגורים. לעיתים אף פי 7 או 8 מחיוב של בית מגורים סטנדרטי. זהו למעשה תשלום על תקן מס שתמורתו בעל העסק מקבל מעט מאוד. השירותים שמקבל בעל העסק במסגרת ארנונה לעסק אותה הוא משלם הם שירותים כלליים במרחב הציבורי, כגון ניקוי רחובות, תאורה ולעיתים גם פינוי אשפה, אם כי לעיתים קרובות נדרש בעל העסק גם לשלם אגרת פינוי אשפה. לכן בעיקרה הארנונה לעסק היא מס שאין קשר בינה ובין מתן השירותים שמתקבלים תמורתה מהרשות. גם אם לא מתקבלים שירותים כלל עדין יש לשלם ארנונה לעסק. ישנם מצבים אבסורדיים בהם בעל העסק כמעט ולא מצליח לנהל את עסקו בשל פעולות או מחדלים של הרשות עדין ידרש הוא לשלם את ארנונה לעסק. מצבים כגון בניית הרכבת הקלה בתל אביב ובירושלים, כאשר אין כבישים או מדרכות וכמעט ללא גישה, עדיין הרשות מחויבת לגבות את הארנונה לעסק. רשויות אף מציינות שגם לו היו רוצות ללכת לקראת בעל העסק אין הן רשאיות לעשות כן. שכן כל שינוי בחיוב הארנונה (שינוי סיווג ארנונה , שטח וכו’) שאינו נובע משינוי השימוש או השטח בפועל , דרוש את אישור שר האוצר ושר הפנים.
בתקופת התפשטות וירוס הקורונה רשויות היו רשאיות להעניק הנחה, רק לאחר שנתקבלה החלטה בקשר לכך ע”י הממשלה. אז ורק אז הוענקו 25% הנחה מהחיוב השנתי או 100% הנחה לשלושה חודשים (מרץ, אפריל, מאי 2020).
למרות שתשלום ארנונה לעסק הינה מס וזאת להבדיל מאגרה או היטל , עדין יש הרבה מה לעשות על מנת לפעול להפחיתו. שכן הפרמטרים שנועדו לקבוע את התעריף הספציפי או את השטח הספציפי, הינם מפרמטרים משתנים או ניתנים להשגה.
רוצה לבדוק מה קורה עם הארנונה שלך? צלצל:
03-5445590
מתי מוטלת הארנונה לעסק ושיעורה
הארנונה מוטלת כל שנה קלנדרית בתחילת השנה, אלא אם כן העסק קיבל את החזקה בנכס במהלך השנה. בדרך כלל הרשויות נוהגות לפצל את החיוב השנתי לשישה תשלומים דו חודשיים וזאת לנוחות הנישומים, אולם אין בכך כדי לשנות מהקביעה כי הארנונה הינה מס שנתי שמוטל במידי שנה בשנה , בתחילת השנה. במסגרת החיובים הדו חודשיים צמוד החיוב למדד (למעלה או למטה). שעור העדכון של תעריפי הארנונה, מיד שנה ושנה וזאת בהתאם לסע’ 7 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי תקציב ) התשנ”ג – 1992 מבוצע לפי נוסחה מיוחדת . נוסחה זו נקבעת עפ”י מחצית עליית שעור המדדה ובנוסף מחצית שיעור עליית מדד השכר הציבורי.
מי שאחראי על גביית מיסי הארנונה אינו משרד הפנים אלא הרשות המקומית. זאת על פי הארנונה הספציפי של אותה רשות. לכל רשות צו הארנונה שלה והוא כמובן שונה מרשות לרשות. הרשות אף רשאית להעניק הנחות כאלה ואחרות שקבועות בתקנות. הכוונה להנחות למגורים על בסיס גיל, מבחן הכנסה, נכות ועוד .
אי תשלום ארנונה לעסק במועד
כל תשלום ארנונה שלא שולם בתוך 30 יום מהמועד שבו נקבע כי יש לשלמו, נושא הפרשי ריבית והצמדה. ריבית הפיגורים הינה חצי אחוז לחודש ושישה אחוז לשנה וזאת בנוסף להצמדה למדד כאמור.
השגה על ארנונה לעסק
בעל העסק רשאי לפנות לרשות המקומית בעניין הארנונה לעסק ולהעלות השגות ביחס אליה. פניה זו תעשה בתוך 90 יום מתחילת השנה הקלנדרית או מקבלת הודעת התשלום הראשונה, לפי המועד האחרון מבין השניים.
ככול שבעל העסק לא פנה בענין של ארנונה לעסק במועדים הנזכרים למעלה הרי שהוא עלול לאבד את זכותו להשיג על החיוב ביחס לאותה שנת מס. קל וחומר לגבי שנים קודמות. על מנהל הארנונה להשיב להשגה בתוך 60 יום ממועד קבלתה ולא יחשב הדבר כאילו ההשגה התקבלה אוטומטית. בתי המשפט קבעו כי איחור של יום יביא לנקיטה בסנקציה זו. מאידך אם לא מדובר בהשגה שהוגשה במועד החוקי הרי שהסנקציה כבר אינה מתקיימת.
יצוין כי לוועדת הערר סמכות להאריך את המועד להגשת החלטת מנהל הארנונה ב- 30 יום נוספים, דהיינו סך הכל על מנהל הארנונה ליתן את החלטתו במקרה כזה, בתוך 90 יום. במניין הימים יבואו ימי שישי, שבת, חגים, פגרות וכדומה .
כל מי שרואה עצמו נפגע מהחלטת מנהל הארנונה לדחות את ההשגה בענין הארנונה לעסק, זכאי להגיש ערר לוועדת הערר, בתוך 30 יום ממועד קבלת ההחלטה.
רוצים להתייעץ בנושא ארנונה לעסק? צלצלו:
03-5445590
ועדת הערר הינה טריבונל שיפוטי המורכב משלושה נציגי ציבור, אשר תפקידה להכריע במחלוקות שבין הנישום לבין הרשות. על החלטה של וועדת הערר ניתן לערער לבית המשפט לעניינים מנהליים .
עם הגשת ההשגה או הערר או הערעור המנהלי יש לעכב את כל הליכי הגבייה של הרשות, ביחס לחובות השנויים במחלוקת. ככול שחובות אלו שולמו ונקבע כי הם שולמו ביתר , יהיה הנישום זכאי להחזר בצירוף הפרשי הצמדה וריבית וכמובן להיפך, אם טרם שולמו חובות שנויים במחלוקת והנישום הפסיד במאבקו, הרי שהוא יידרש להשלים את החוב בצירוף הפרשי ריבית והצמדה.
מהו צו ארנונה
על כל הרשות מקומית לאשר מידי שנה בשנה את צו הארנונה שלה וזאת בהתאם להוראות הדין. צו הארנונה הוא בבחינת חקיקת עזר וכמובן שיש לו תוקף משפטי מחייב, אם כי פחות מהחוק או מהתקנות .
צו הארנונה קובע סוגי נכסים שונים ולצידם את התעריף למטר מרובע של כל סוג. כמו כן הרשות המקומית זכאית לקבוע אזורי מס שונים, עם תעריפים שונים, הן ביחס למגורים והן ביחס לעסקים.
במידה הרשות מעוניינת לשנות את התעריפים מעבר לעדכון השנתי הקבוע (למעלה או למטה), עליה לאשר זאת במועצת הרשות ואחר כך עליה להגיש בקשה לאישור חריג . הבקשה מועברת לשר הפנים ולשר האוצר ורק במידה ואושרה על ידי שניהם, היא מקבלת תוקף חוקי.
לפני הגשת הבקשה כאמור על הרשות המקומית לעדכן את הנישומים בדבר כוונתה לקבל אישור חריג. העתק האישור החריג ימצא במשרדי הרשות וכן יפורסם באתר משרד הפנים. ברוב המוחלט של הבקשות מבקשות הרשויות להעלות את התעריפים ולעיתים חריגות מאוד מדובר במקרה הפוך.
בקובעה את התעריפים לכל סוג שימוש כזה או אחר, כפופה הרשות המקומית לתעריפי מינימום ומקסימום הקבועים בתקנות ההסדרים במשק המדינה.
בתקנות ההסדרים במשק המדינה נקבעו 13 סוגי שימוש שונים, כגון מגורים, תעשיה, מלאכה, בית מלון, חניון בתשלום ועוד.
מיהו מחזיק לצורך הארנונה לעסק
ארנונה לעסק מוטלת על המחזיק בנכס. החזיק יכול להיות חברה, אדם פרטי, גוף ציבורי ממשלתי ועוד. מחזיק בנכס מוגדר בסעיף 1 לפקודת העיריות והוא מוגדר כך:
“אדם המחזיק למעשה בנכס כבעלים או כשוכר או בכל אופן אחר, למעט אדם הגר בבית מלון או בפנסיון.” קיימות מחלוקות רבות מיהו המחזיק האמתי בנכס במיוחד כאשר ישנה מחלוקת בין שוכר ומשכיר. זה אומר עזבתי וזה אומר לא עזבת. ככלל על מי שעוזב את הנכס החובה להודיע כי עזב וככול שלא עשה כן הוא ימשיך לשאת באחריות לתשלום החובות. אם בעל הנכס הודיע על קיומו של מחזיק בנכס אזי אותו מחזיק הוא זה שיחויב בארנונה.
שטח הנכס בארנונה לעסק
חישוב שטח הנכס נקבע בצורות שונות בצווי הארנונה. ישנן רשויות שקובעות שחישוב שטח הנכס יעמוד על נטו (שטח ריצפה בלבד לא כולל קירות פנים וחוץ ולא כולל שטחים משותפים) . ישנן רשויות שקובעות שחישוב שטח הנכס יהיה על בסיס נטו ברוטו (שטח ריצפה כולל קירות פנים וחוץ אך לא כולל שטחים משותפים). ישנן רשויות שהחישוב אצלהן הוא על בסיס ברוטו ברוטו (כל שטחי הנכס, כולל קירות וכולל שטחים משותפים).
ככול שלבעל העסק נראה כי השטח גדול מידי הוא רשאי להזמין מדידה חדשה מהרשות או להמציא מדידה של מודד מוסמך מטעמו. אם נמצא כי השטח שגוי על הרשות כמובן לתקן את חיוב ארנונה לעסק בהתאם. ככול שלא עשתה כן יש להגיש השגה או ערר בהתאם לנסיבות. ניתן במקרים מסוימים להגיש תביעה אזרחית נגד הרשות על כך שהתרשלה באופן חיוב הארנונה של העסק במהלך השנים וכי יש להשיב לנישום את חיובי הארנונה ששילם ביתר, כולל הפרשי הצמדה וריבית כדין. תביעות מסוג זה בבית המשפט האזרחי יצליחו רק בתנאי שתוכח רשלנות הרשות . לדוגמא אם הרשות ביצעה מדידה קודמת והיא הייתה שגויה או שדווח בעבר לרשות על השטח הנכון והיא התעלה מהדיווח וכדומה.
פטור מחיוב ארנונה לעסק
דובר לעיל על הנחות למבני מגורים אולם גם לארנונה לעסק ישנן הנחות שונות בהתאם לנסיבות. ישנו פטור מחיוב ארנונה לנכס חדש שנבנה והוא טרם אוכלס. קיים פטור מחיוב ארנונה לנכס ריק (נקי מכל אדם וחפץ) לתקופה של עד 6 חודשים בדרך כלל. ישנו פטור לנכס שהוא אינו ראוי לשימוש בשל מצבו הפיסי. פטור זה מוגבל לשלוש שנים ולאחר מכן הנכס מחויב לפי התעריף המינימלי הקבוע בתקנות ההסדרים (צוין לעיל). לאחר 8 שנים חוזר הפטור לפטור של 100 אחוז , ללא הגבלה כלשהי.
סיכום
בדיקת ארנונה לעסק היא דבר שבהכרח לכל בעל העסק שכן מדובר במס משמעותי ביותר והפערים עלולים להיות גבוהים. נכון להיעזר בבעל מקצוע המכיר היטב את התחום של ארנונה לעסק ואת צווי הארנונה השונים, אשר יוכל להמליץ על הפעולות הנכונות שיש לעשות בענין זה מול הרשות.
יש לכם עוד שאלות בנושא חישוב ארנונה לעסק או אתם רוצים להתייעץ? צלצלו:
03-5445590